ביה"ח שיבא ערך ניתוח מיותר ברגלו של אדם שנפגע בתאונת דרכים

1.         זוהי תביעת נזיקין על סך של 2,358,000 ש"ח בגין רשלנות רפואית שלטענת התובע
ביצעו הנתבעים וכתוצאה מכך נגרמה לו נכות רפואית ותפקודית.

ואלו העובדות על-פי כתב התביעה:

2.         בתאריך 11.6.1991 היה התובע מעורב בתאונת דרכים בה נפגע. כתוצאה מפגיעתו
עבר התובע ניתוח אצל הנתבעת 2, של שחזור פתוח בקיבוע פנימי של מפרק הירך
באמצעות הכנסת פלטה וברגים.

3.         בגין פגיעתו זו, הגיש התובע תביעה לבית המשפט השלום בתל-אביב ב-ת"א 31303/92 ונפסקו לו פיצויים ( מוצג נ/2).

4.         בשנת 96'החל התובע לסבול מכאבים באזור מפרק הירך וכן התפתחה אצלו צליעה. בצילומי רנטגן שנערכו לתובע אובחנו שינויים במפרק הירך. לאחר שטיפול תרופתי לא הועיל, הוחלט על הוצאת הפלטה והברגים שהוכנסו בניתוח שעבר בעקבות תאונת הדרכים בשנת 91'.

5.         בתאריך 22.9.97נותח התובע אצל הנתבעת מס' 2 על-ידי הנתבע מס' 3. בניתוח זה
הוצאו הפלטה והברגים בהרדמה כללית (גיליון הניתוח צורף כ נספח א' לכתב התביעה).

6.         גם לאחר הניתוח הנ"ל המשיך התובע לסבול מכאבים. בבדיקות שנערכו לו וכן בבדיקת E.M.G. התגלה כי לתובע נגרם נזק לעצם הסיאטיקוס מימין. התובע אושפז מיום 20.10.97
ועד ליום 30.11.97 אצל הנתבעת 2. ביום 27.11.97 עבר ניתוח נוסף. בניתוח בוצע ניסיון לשחרר את העצב הסכיאטי שנראו בו סימנים של שיתוק עקב לחץ ( נספח ג' לכתב התביעה).

7.         התובע המשיך לסבול מכאבים ועל כן פנה הפעם לבית החולים איכילוב ושם נותח
בתאריך 6.3.98 במחלקה הנוירו-כירורגית. בעת הניתוח התגלתה צלקת קשה באורך של 10 ס"מ, הצלקת הופרדה מהעצב והתגלתה צלקת גם בתוך העצב. לאחר הניתוח הכאבים ירדו משמעותית והחלו להופיע תנועות בכף הרגל, אולם רגלו של התובע נותרה משותקת באופן חלקי
(סיכום המחלה צורף כ נספח ד' לכתב התביעה).

8.         לטענת התובע, בביצוע הניתוח בתאריך 22.9.97 ובטיפול הרפואי שלאחר מכן
ביצעו כלפיו הנתבעים את העוולות הבאות:

א.         עוולה של תקיפה, שכן התובע לא ידע ולא הוזהר מפני סיכון כה קשה של פגיעה בעצבי הרגליים.

ב.         הפרת חובה חקוקה הקבועה ב חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, (להלן: